Hodaya Twito

Artist & Blogger

An optimistic curly girl who likes a simple art, visual lifestyle. 
Sharing my thoughts and insights about life and art lifestyle in particular.
Working on connecting to myself and my feelings, 
that's the hardest thing for me to do.
Welcome to my life's journey.
🌈🌸 

SUBSCRIBE & FOLLOW

MUST READ ARTICLES:

Join The Newsletter

You will receive the latest news about new products & more

יומני היקר, הי

אני כאילו –
קמה –נופלת –קמה –נופלת.
קמה, קמה, קמה.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל… אז אני אומר בגדול שדיי איבדתי את עצמי.
מכירים את זה שמרוב רעיונות אתם לא עושים כלום?
אז אני חושבת שזאת הבעיה הכי גדולה שלי.
אני מתלהבת מרעיון אחד, שמתפזרת איתו לכמה רעיונות ואז ביי. כלום.
הולכת לאיבוד ומרגישה שאין לי כלום ביד.

אומיגאד אני בוכה כוכבים

עשר ושמונה דקות.
היום קמתי עצובה ומדוכדכת.
אפילו עם סחרחורת טיפה, עוד מהלילה.
התחלתי להאכיל את עצמי סרטים, בלילה, שאולי הקורונה הגיעה גם אליי. למרות שאין שום סיכוי, לדעתי כמובן, הרי כל התקופה הייתי בבית.
חוצמיזה שזה בכלל לא מתאים לי, האכלת סרטים כאלה ודרמות.
אניווי, על זה גם היה הדכדוך שלי, זה שאני בבית.
הסתובבתי עם הרגשה בימים האחרונים שאין לי במה להיאחז.
אני תמיד אומרת שאני הכל וכלום, כתבתי על זה גם באודות, והפעם הרגשתי את הכלום מנצח.
עיצבן אותי גם שזה כל פעם מאותן הסיבות בדיוק, שום דבר לא השתנה בי, בעשייה שלי.
הרי אני הכותבת שלי לשינוי בי.
בכל זאת שמחתי שידעתי בכל זה לזהות ולומר –עזבו אותי, תנו לי רגע להיות בהרגשה והיא תעבור, אחר –כך אני אמשיך בעשייה בכוחות מחודשים.
בימים האחרונים אני בעייפות ועצלות בלתי מוסברת.
אין לי כוח לעשות דבר אחד בודד והשעון מתקתק, תמיד אותו שעון מחורבן.
ואז אני חושבת על העסק, על עצמי, על מה אני מנסה להשיג.
ואז אני גם נזכרת שאני בכלל לא אוהבת את המילה להשיג. אבל בכל זאת, מה השגתי עד עכשיו?
לא קנו ממני שום עיצוב, מצד שני האינסטגרם טיפה מתחיל לטפס יפה, בתנאי שאני מטפחת אותו בהתאם.
ואז גם יש את הבלוג, שנראה טוב, אבל לא תמיד יש לי על מה לכתוב. כי זה לא אומנות, או תובנה או משהו, זה פשוט משהו שקורה לי במהלך היום, ואני לא מוצאת איפה להכניס את זה בין השורות.
כי כמו שאמרתי  -אני הכל וכלום והפעם הכלום מנצח.
אז החלטתי לעשות סוויץ' קטן לבלוג הנחמד הזה.
כל זה יהיה יומן מסע חיים, יומן אישי שאחלוק איתכם.
מלכתחילה הרי זה כל הרעיון של בלוג בעצם.
וזה גם הרעיון שעזר לי לקום על שתי הרגליים ולהתחיל להקליד ולראות אור בקצה החדר.
יש לי על מה לכתוב.
תמיד יש לי על מה לכתוב, אני רק צריכה לתת לזה במה והנה עכשיו אני נותנת.

לבינתיים רק אהבה וחיוך,
הודיה.
🌸

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *